פסק-דין בתיק ס"ע 16754-02-10

פתח דבר

1.                 התובעת, דר' בנוירופיזיולוגיה, מבצעת בדיקות שמיעה במחלקת אף אוזן וגרון במרכז הרפואי בני ציון בחיפה (להלן - בית החולים) מחודש 02/1986 ועד היום. מחודש 02/1986 ועד לחודש 05/2004 שולם שכרה של התובעת על ידי הנתבעת 1, עיריית חיפה (להלן גם - העירייה) ומאז ועד היום משולם השכר על ידי הנתבעת 2, קרן המחקרים הרפואיים (להלן גם - הקרן). התובעת עותרת להכיר ביחסיה עם העירייה מחודש 02/1986 ועד לחודש 05/2004 כיחסי עובד ומעביד ומבקשת סעדים הנובעים מתקופת עבודה זו ומסיומה; באשר לתקופת ההעסקה מחודש 05/2004 ועד היום - כתב התביעה אינו מבהיר את הסעד הנדרש בגין תקופה זו, אולם התובעת הבהירה כי הסעד הנדרש הינו הצהרתי בלבד, להכיר ביחסי התובעת עם הקרן מחודש 05/2004 ועד היום כיחסי עובד ומעביד (מעמ' 10, ש' 24 עד עמ' 11, ש' 3; סע' 3 לסיכומי התובעת).

2.                 העירייה מודה בהעסקת התובעת בבית החולים משך שלושה חודשים בלבד, מחודש 02/1986 ועד לחודש 05/1986, מועד בו לטענת העירייה התפטרה התובעת מיוזמתה מחמת חוסר שביעות רצונה משכרה; עם התפטרות התובעת מעבודתה בעירייה, החלה להעניק שירותים מקצועיים למחלקת אף אוזן וגרון בבית החולים כעצמאית, דרך התקשרות הנמשכת למעשה עד היום. לחלופין, טוענות הנתבעות כי שכרה של התובעת היה גבוה באופן ניכר משכרו של עובד מקביל ועל כן, אף אם נקבע כי התובעת זכאית לסעדים כלשהם מכוח דיני העבודה, הרי שיש לקזזם אל מול השכר שקיבלה ביתר.

תשתית עובדתית

3.                 התובעת החלה את עבודתה כסטודנטית בבית החולים בחודש 02/1986, עת עסקה לדרישת מנהל מחלקת אף אוזן וגרון דאז, פרופ' פודושין ז"ל, ברישום ופענוח פוטנציאלים מעוררים שמיעתיים, בחולים אמבולטוריים המוזמנים למרפאת חוץ אף אוזן וגרון בבית החולים.

4.                 עם סיום לימודיה בחודש 05/1986, ביקשה לעדכן את שכרה בהתאם להשכלתה ולצורך זה, בתיאום בין הצדדים הודיעה התובעת לעירייה על התפטרותה מעבודתה כאשר בפועל המשיכה התובעת לעבוד בבית החולים ברציפות וללא כל שינוי בהגדרת תפקידה ( ת/1, סע' 6, נת/2). כעולה מטענות הצדדים, לעירייה ו/או לבית החולים לא היה תקן מתאים להעסקת התובעת, בהתאם למקצועה שהיה ייחודי.

בין הצדדים מעולם לא נחתם הסכם התקשרות כלשהו.

5.                 בין השנים 1986 עד 12/1994 קיבלה התובעת את שכרה מהעירייה. העיריה אף הנפיקה לתובעת תלושי שכר ( ת/1, נספח ג').

6.                 בתקופה שבין 01/1995 עד 03/1996 יצאה התובעת ללימודי פוסט דוקטורט בחו"ל. כעולה מעדויות התובעת ( ת/1, סע' 9-10) ודר' יעקב בן דוד ( ת/4, סע' 5-6) תקופה זו הוסדרה באמצעות חופשת ללא תשלום ( חל"ת), אשר תואמה ואושרה על ידי הממונה הישיר על התובעת דאז, פרופ' פודושין, כפי שאף דווח על ידי העירייה למוסד לביטוח לאומי (ראה דו"ח תקופות ושמות מעסיקים, נספח ו' ל ת/1). עם שובה של התובעת לארץ, המשיכה בעבודתה בבית החולים, עבודה אותה היא מבצעת כאמור ברציפות גם בימים אלו.

7.                 החל מחודש 04/1996 הונפקו לתובעת תלושי שכר באופן שוטף. התובעת קיבלה תמורה, בהתאם לדיווח שעות שהגישה, לרוב על פי "תעריף מרצים",  כאשר השכר עלה מעת לעת לאורך תקופת עבודת התובעת ועמד משנת 2000 ועד היום על הסך של 133 ש"ח לשעה (מעמ' 17, ש' 30 עד עמ' 18, ש' 3).

8.                 בחודש 05/2004 שונה שם המעסיק בתלושי השכר מהנתבעת 1 - עיריית חיפה, לנתבעת 2 - "בי"ח ב. ציון-ק. מחקרים", זאת באופן חד צדדי ומבלי שנמסרה לתובעת כל הודעה על כך. עם שינוי שם המעסיק, שונה אף מועד תחילת העסקת התובעת לחודש 05/2004 ( ת/1, סע' 7, נספח ב').

9.                 לטענת התובעת, רק בסוף שנת 2006 הבחינה בשינויים שבוצעו בתלושי השכר וכבר בתחילת שנת 2007 החלה לפנות בעל פה ובכתב לנציגי הנתבעות בדרישה לקבלת זכויותיה על פי דין ובכלל זה דרשה התובעת לקבל מהעירייה פיצויי פיטורים, פדיון חופשה והבראה ולחלופין דרשה התובעת מהקרן להכיר ברצף עבודתה בבית החולים מחודש 1986 ועד היום.

10.             בין השנים 2007-2009 התקיים בין הצדדים משא ומתן להסדרת המחלוקות ביניהן לרבות בעניין קליטת התובעת כעובדת הקרן. במסגרת זו, החלה הקרן להפריש עבור התובעת כספים לקרן פנסיה ( נת/15, סע' 23) וכן הועברה לתובעת בחודש 08/2009 טיוטת הסכם העסקה להסדרת העסקת התובעת בקרן, רטרואקטיבית ממועד חילופי המעסיקים בחודש 05/2004 ( ת/1, נספח י"ג). בסופו של דבר הסכם ההעסקה לא נחתם ( ת/1, סע' 24-27, 33-35).

11.             העירייה הפרישה עבור התובעת כספים לקרן פנסיה בגין עבודתה בחודשים 2-5/1986 בלבד ( נת/8).

12.             במקביל להתקשרותה עם העירייה והקרן, עובדת התובעת באותו התפקיד כשכירה במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, ככל הנראה כעובדת הקרן למחקרים של רמב"ם (עמ' 2, ש' 23; עמ' 12, ש' 1-3, 8-13. להלן - רמב"ם).

13.             לתובעת אין תיק כעצמאית ברשויות המס. היא אף לא הנפיקה חשבוניות כנגד התשלומים שקיבלה מהנתבעות. במהלך השנים ביצעה התובעת תיאומי מס בגין עבודותיה המקבילות בבתי החולים בני ציון ורמב"ם (עמ' 2, ש' 16-17; ת/1, סע' 23 ונספח י).

14.             העירייה ניכתה משכרה של התובעת במהלך כל תקופת עבודתה, דמי ביטוח. לטענת התובעת הנסמכת על דו"ח פירוט המעסיקים ותקופות הדיווח ( ת/1, נספח ו') - העירייה לא העבירה בפועל את הסכומים שגבתה בין החודשים 12/1990 עד 10/1994 למוסד לביטוח לאומי ומשכך עותרת התובעת להשבת הסך של 4,506 ש"ח לידיה.

ההליך שהתקיים בפנינו

15.             בכתב התביעה עתרה התובעת להכיר ביחסיה עם כל אחת מהנתבעות, בהתאם לכל אחת מתקופות ההעסקה שצויינו לעיל, כיחסי עובד ומעביד וכפועל יוצא, להורות לעירייה לשלם לה, עבור תקופת העבודה שהסתיימה ב-5/2004, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה ודמי הבראה. בנוסף עתרה לתשלום דמי ביטוח לאומי שלא הועברו ליעדם, אף שנוכו משכרה.